שבעת העקרונות לתרגול

כלהעקרונות מתקיימים בו בזמן, זה לצד זה, כל העת.

כדי להעמיק את הבנתנו אותם, יש לבחור עיקרון אחד ולתרגלו ברציפות עד אשר נשלוט בו (זה עלול לקחת שנים..). האימון שלם כאשר מתקיימים בו כל העקרונות. כשאנו חשים "תקועים" באימון, יש להתבונן בתשומת לב ולאתר- איזה מהעקרונות נזנח, ולהחיותו מחדש.

הרפיה: תחילה- הרפיית הגוף. התודעה מתבוננת בגוף בעיניים אימהיות. בכל נשיפה- הרפיית הגוף וסריקתו, היכן שנצפה מתח או אחיזה- נרפה. אם ישנם איזורי חולשה- נשאף אליהם באומץ ונפיח בהם כוח. נרפה ונניח לגוף להיות יציב ושקט.

השקטת התודעה: בעומדנו על המזרן עלינו להרחיק עצמנו מהצורך להגיב. העיניים מתבוננות פנימה במטרה ללכוד את הלך הרוח הפנימי. בין אם אנו מרוכזים או שדעתנו מוסחת, עצובים או מאושרים, עצבניים, פוחדים, עייפים או נמרצים העיניים מונחות באחורי הראש. אנו מתבוננים בעצמנו ובתרגול שלנו מתוך שקט פנימי.

כוונה: כעת הגוף נינוח ויציב. המטרה לבדה מאירה- ישיבה, נשימה, תנוחה. נתמקד במטרה. התודעה מכוונת אל האימון, הגוף ממתין לאימון, הלב מאמץ את האימון בכל כוחו. עם כל שאיפה מתעצמת הכוונה, עם כל נשיפה מתחדד הכיוון. נדמיין עצמנו יושבים, נושמים, נעים- נתמסר לאימון. בכל נשימה נבנית הכוונה.

השתרשות: התודעה נחה היכן שהגוף נוגע באדמה. נניח לגוף לשקוע מטה, כאילו היה רוצה לצלול אל תוך האדמה. ככל ששורשי העץ מעמיקים ומתרחבים אל הקרקע, כך ענפיו צומחים ומתארכים אל הרקיע. או אז, נחוש את עוצמת ההשתרשות מציפה את הגוף. כשהשתרשות מושגת הגוף נע ללא מאמץ.

חיבור:  מודעות לשני כיוונים מנוגדים המחוברים זה לזה. רוצה לנוע קדימה- נסוג לאחור. מייחל לשמאל- ייצב עצמך בימין. שואף להתרחב, נשוף אל המרכז. בכל תנוחה- האיבר הרחוק ביותר מהאדמה מחובר לזה המשתרש אליה, כל איבר בתווך הינו שלם, עצמאי ומתפקד. יחודיותו של כל איבר מעצימה את הקשר שלו עם יתר האיברים. כמו שרששרת מרחפת בחלל-  חוליותיה לעולם אינן מתחככות זו בזו. כך הגוף נע- כיחידה אחת שלמה.

נשימה: מודעות לשאיפה ולנשיפה. שאיפה- נעמיק פנימה, נשיפה- נתחבר אל העולם. שאיפה- נקבל את הקיים, נשיפה- נתמסר לאדמה. כל אחד מן העקרונות נספג לתוכנו עם הנשיפה. לעיתים הנשימה מתוקה ורכה, לעיתים עמוקה וארוכה. יש שהנשיפה ארוכה מהנשיפה, ויש שהיא קצרה והחלטית. פעמים בהן הנשימה היא ברקע, ופעמים בהן היא מקור התנועה. הנשימה תמיד נוכחת.

התרחבות והתארכות: הנשיפה מביאה עימה השתרשות, השאיפה- התארכות והתרחבות. או שמא, ההתארכות וההתרחבות המופיעות כתוצאה מההשתרשות, מאפשרות את השאיפה. כאשר אלו מתרחשות, אין ולו חוליה אחת בשרשרת אשר נוגעת ברעותה, אז אין קריסה למפרקים ומאמץ בשרירים. השלד מגן על מעטפותיו,מעטפותיו נותנות לו מרחב. כך הגוף נע- שקט ומחובר, כישות אחת.

(ההסברים לעקרונות [כמעט] כפי שמופיעים בספרה של אורית סן-גופטה- שערי הרוחות)