כמה פעמים אמרו לכם, ״לקחת אוויר ולנשום״? אלף פעם? אלפיים? מיליון? לא בכדי. נשימה היא חיים, היא הדבר הראשון והאחרון שנעשה בחיינו. אבל מה היא נשימה? נשימה היא למעשה מחזור המורכב מ-4 חלקים: שאיפה - עצירה - נשיפה - עצירה וחוזר חלילה. את הנשיפה הראשונה בחיינו נבצע ביום לידתנו (- הבכי הראשון שתינוק משמיע לאחר לידתו) ולאחריה יבואו עוד מיליוני שאיפות ונשיפות אשר ילוו אותנו עד הנשיפה האחרונה ביום מותנו. גם אם איננו שמים לב לכך, בין כל נשיפה ושאיפה ובין כל שאיפה ונשיפה, ישנו רגע אחד בו לא קורה כלום, לרגע הזה, אנו קוראים ביוגה, עצירת נשימה. לכאורה, מחזור הנשימה הוא עניין טבעי לחלוטין הקורה מעצמו, מבלי שתהיה לנו שליטה עליו, אנו חייבים לנשום ואין באפשרותנו להחליט באופן מודע פשוט להפסיק לנשום לנצח, עם זאת ולמרות כל האמור לעיל, יש ביכולתנו אפשרות לשלוט בקצב הנשימה שלנו- אנו יכולים להאט או להאיץ אותה, אנו יכולים לעצור אותה לזמן מוגבל, אנו יכולים לבחור להאריך חלקים מסוימים בה ולקצר אחרים, אנו יכולים להעמיקה או להשטיחה, אנו יכולים לבצע אותה דרך האף או דרך הפה או דרך שניהם, לסירוגין. למניפולציות כמו אלו, המבוצעות על הנשימה, אנו קוראים ביוגה, פראניאמה. פראנה = כוח החיים. יאמה = שליטה. אז למה זה טוב לנו כל כך להתאמן בהשגת שליטה על הנשימה שלנו? האופן בו אנו נושמים שולח מסרים למוחנו, על המצב בו אנו נמצאים כרגע, למשל, כשאנו במצב של בהלה, חרדה או מצוקה, לרוב הנשימה שלנו הופכת מהירה יותר ואנו משתמשים בפה כדי להכניס יותר אוויר לריאותינו. מאידך, אם תבדקו את הדופק שלכם בבוקר, לאחר יקיצה טבעית, כשאתם עדיין רגועים משנת הלילה, תגלו שקצב פעימות הלב שלכם אטי הרבה יותר. למה זה קורה? לרפואה המערבית יש הסבר מדעי לתופעה: מערכת העצבים האוטונומית [ANS] בגופנו נחלקת לשתי מערכות משלימות, אשר אחראיות על שני אופני תגובה הפוכים: מערכת העצבים הסימפטטית [SNS]-מעודדת תגובה של Fight or Flight = תקוף או ברח, היא עוזרת לנו לגייס אנרגיה כדי להשלים את המשימה הדחופה שעומדת בפנינו כעת- בין אם זו משימה הקשורה לעבודה ובין אם זו משימה הישרדותית. במינונים קטנים, SNS חיונית לנו, אבל כאשר היא נכנסת לפעילות יתר, הגוף והנפש סובלים, פיזית זה מתבטא בירידה בזרימת הדם למערכת העיכול, המתח הממושך הנגרם על ידי תגובה עצבית זו, עלול, בין היתר, להוביל לבעיות עיכול, למחלות לב וכלי דם ולהתקפי חרדה. מערכת העצבים הפארא-סימפטטית [PSN]-אחראית על תגובה של Rest & Digest = מנוחה ועיכול או calm & connect = רגיעה וחיבור, היא מסייעת לנו לווסת את המתח בחיינו. נשימה אטית ועמוקה תשרה תחושת שלווה ותבטיח את הפעלתה של מערכת ה- PSN וכתוצאה מכך תתרום לשיפור פעולת העיכול, להפחתת קצב הלב ולהגברת העוררות המינית. מערכת זו אף מפחיתה את הפעילות באזורי המוח האחראים לתגובה שלנו לפחד ומגדילה את הפעילות באזורים הרפלקטיביים. התוצאה? קבלת החלטות שקולה ורציונלית, תחושת רוגע מוגברת, גמישות נפשית ויצירתיות רבה יותר באופן בו אנו מתמודדים עם אתגרי החיים. אין זה אומר שאנשים עם פעילות מוגברת של המערכת הפארא-סימפטטית אינם חשים מתח או לחץ או חסרים בדרייב, אלא כי קיימת אצלם יותר גמישות או נזילות בין שתי המערכות ויש ביכולתם להחזיר את הגוף למצב רגיעה מהר יותר וביתר קלות, מרגע סיום המשימה. מעבר לפן המדעי, לנשימה פנים רבים אחרים, היא מחברת בין פנים לחוץ, היא מאפשרת לנו לחוש את תלת-הממדיות של גופנו, היא מביאה מודעות לאזורים שונים בגופנו ומסייעת לנו להתארך ולהתרחב מבלי שנדרש למאמץ שרירי. שיעורי יוגה בשיטת ויג׳נאנה, נפתחים תמיד בכמה תרגילי נשימה. הם מכנסים ומחברים אותנו פנימה, מרגיעים את הראש והגוף ובעדינות אין קץ, הם מזמינים את הגוף לנוע ומכינים אותו היטב לתרגול. אני אוהבת לראות זאת כך, אם נשימה היא החיים; אזי, השגת שליטה בה, כמוה, כהשגת שליטה בחיים, וכשאנו חשים שאנו בשליטה על חיינו, לרוב, נחוש בטוחים ורגועים יותר. אז בואו ננשום יחד....
הירשמו לשיעורי היוגה הקבוצתיים שלי, כל חמישי ב18:00, באבן גבירול 46, או שמוזמנים ליצור עמי קשר, לקביעת שיעור יוגה פרטי, בביתכם. להת׳, תם
Opmerkingen