יוגה, לא מה שחשבתם...

החלטתי לנפץ כמה מיתוסים על יוגה. למה? כי במהלך שנותיי בהוראת יוגה, אני פוגשת בהמון אנשים שסוברים ש״יוגה זה לא בשבילם״, כל אחד ואחת והסיבות השונות והמשונות שלו/ה. אז החלטתי לרכז אותן ולהפריך אותן אחת אחת. מוכנים? קדימה!

1.״אני לא גמיש מספיק ליוגה״ - זה אולי התירוץ השכיח ביותר שאני שומעת ולדעתי גם הכי מוזר.נכון, לא כולם נולדו גמישים כמו גומי (ואני ביניהם!), לכן בדיוק כדאי להתחיל לתרגל יוגה! הרי לא תשלחו אדם עם אנגלית ברמת שפת אם, ללמוד אנגלית בברליץ, נכון? דווקא עבור אלו מאיתנו שנולדו עם שרירים קצרים, כדאי לעבוד על הארכתם ולו בכדי שלא נמצא עצמנו בגיל 60, ללא היכולת לקשור את שרוכי נעלינו. 

2. ״אני בן אדם שצריך לזוז, קשה לי לשבת כי יש לי קוצים בתחת״ - מצויין, אז בוא תזוז! שלא תטעו, אימון יוגה הוא אימון עמוס בתנועה. אמנם מתחילים בישיבה קצרה וכמה נשימות, אבל מיד בסיומם, מתחיל אימון עצים ומאתגר, אשר בסופו כל מה שתרצו יהיה לנוח כמה רגעים בשקט. למען האמת, דווקא עבור אלו מאיתנו בעלי ״הקוצים בתחת״ כדאי להתאמן בישיבה שקטה וריכוז בנשימה - רק אימון כזה, יאפשר לכם להשתלט מעט על הפרעות הקשב והריכוז ואולי אף להיפטר מהקוצים בישבן.

3. ״אני בן אדם של אקסטרים״ - מעולה! ניסית פעם לעמוד קצת על הידיים או על הראש? אחרי שתנסה תבין מה זה אקסטרים… ומעבר לזה, תרגול יוגה עוזר לנו לשוב אל המרכז, לעזוב את הקצוות, את כל מה שקיצוני ולהתחבר לאמצע הפנימי שלנו.

4. ״אני מעדיף לעבוד על סיבולת לב-ריאה״ - אחלה, תעשה חמש ברכות שמש ואחרי שנשימתך תחזור אליך, תוכל לספר לי איך היה. ובהקשר לזה- אנקדוטה קטנה: הידעת? 10 דקות בלבד של עמידה על הראש, שוות ערך לריצה של כ-20 דקות(!), מבחינת המאמץ שהלב צריך השקיע, כדי לדחוף את הדם מעלה, עד כפות הרגליים... ואני בכלל לא רוצה להתחיל לדבר על כמויות האדרנלין והאנדורפינים שמשתחררים במוח רק מעצם המחשבה על להיות במהופך.

5.״מה לי ולרוחניות?״ - שחרר, אתה לא בכיוון. נכון, תרגול יוגה עובד גם ברמה המנטלית, אך הוא לא רוחני כלל, להיפך, הוא הכי down to earth, שיש. לכל אורך התרגול אנו מנסים להיות בכאן ובעכשיו ולהקשיב למסרים שהגוף שולח לנו. החיבור הזה יכול בהחלט לייצר תחושה של התרוממות רוח, מה ש״רוחניקים״ רבים קוראים ״הארה״. בעיני מדובר בכלל בויתור או הרפייה, אבל ניחא.

6. יוגה זה לטיבעוניים, לא? וואלה, לא! אני למשל רחוקה מלהיות טבעונית או אפילו צימחונית. יוגה זה לכולם, כן, גם לקרניבורים. אז למה בכל זאת יש כל כך הרבה טבעוניים וצימחונים בעולם היוגה? אולי בגלל שיוגה מעוררת מודעות לגוף ולצרכיו, כמו גם לסביבה בה אנו חיים ועם המודעות הזו, לעיתים, אדם מגיע להבנה שבשר או מוצרי חלב לא עושים לו טוב, או שמפתח מודעות להשפעה של צריכת מוצרים אלו על הסביבה. אבל חשוב לזכור, שזה עניין אישי לחלוטין, אני מאמינה שעל כל אחד מאיתנו, להאזין ולהעניק לגוף שלו, את מה שהוא אוהב וצריך, בין עם זה קייל, סטייק או מקופלת.

אז מה אתם אומרים, אולי בכל זאת יוגה? מוזמנים להצטרף אלי לשיעורים קבוצתיים בימי חמישי בשש בערב (ההרשמה כאן), או לפנות אלי לקביעת שיעור פרטי בביתכם.

להת׳, תם